היום שאחרי הקורונה

יום אחד התעוררנו למציאות אחרת בה חופש הבחירה שלנו מוגבל. הוירוס הקטן הצליח לתפוס את כל העולם ולהכניסו למצב של הסתגרות. טובי המוחות העולמיים עובדים על פתרון, אך לפני שנחזור אל השגרה, חשוב לשאול – כיצד היא תיראה ביום שאחרי? רמז: לא אותו הדבר.

״It's the end of the world as we know it (And I feel fine)״

מילות הלהיט של R.E.M מעולם לא נשמעו רלוונטיות יותר נוכח הגל הגלובלי של הבידוד והריחוק החברתי כאמצעי מאבק בוירוס הקורונה. הפזמון מסתיים במילים ״and I feel fine״ , וזה לחלוטין משקף את התחזיות של המומחים. במקום לחזור לנורמליות, חיינו ואופן חשיבתנו ישתנו, יתחלקו לתקופה שלפני הקורונה ואחריה – וזה בסדר גמור. באופן מפתיע, אנשים רבים חווים את הקושי דווקא כהזדמנות. אובדן השליטה המאסיבי הופך לפתע לשיכרון מוחלט של החיובי כאשר לאחר תקופה של פחד ומבוכה – עולה פתאום כוח פנימי, אופטימי. העולם ״נגמר״, אבל החוויה היא שאנחנו עדיין שם, לא קובעים לאן הרוח נושבת אבל בהחלט לומדים לשוט בכל תנאים. ייתכן ואחרי שנצא מזה, יוקמו כאן מערכות כלכליות וחברתיות טובות יותר. יכול להיות שהנגיף שינה את חיינו לכיוון שרצינו בכל מקרה?

חישוב מסלול מחדש: בחזרה לעצמנו

לפני כעשור החל שלב ה-i, כשאת השוק כבשו מכשירים אישיים ובראשם ה-i-pad וה-i-phone. כמה שנים לאחר מכן, בטענה שהמכשירים הללו מובילים לניתוק, החל שלב ה-we, ונושא הכלכלה השיתופית תפס את מרכז הבמה. We-work, קהילות (אונליין ואופליין), מיזמים משותפים, אפליקציות חברתיות, השקעות חברתיות, מגורים משותפים ועוד. השילוב של מכשירי ה-i עם הלך הרוח של ה-we הוביל לתקשורת וזמינות בלתי פוסקת, אין סוף אינפורמציה ושיתופים ברמה היומיומית – כאלו שלא באמת ניתן להכיל. הדרישה לצמצום מעגלים, חשבון נפש, התחשבות בסביבה, ריסון תרבות הצריכה וסולידריות נשמעה לא מעט. ואז הגיעה הקורונה, וההתכנסות העצמית נכפתה עלינו בבת אחת.  השפעת התפרצות הנגיף מאלצת אותנו להאט את הקצב, לבטל טיסות ונסיעות, לא לתכנן תוכניות, לעבוד מהבית, לשהות רק בקרב משפחה או חברים קרובים, להיות עם הילדים 24/7, ללמוד להיות שקולים, עצמאיים ותודעתיים. כולנו חושבים על יום המחר, חוזרים לחיסכון כספי, לצמצום, ומקבלים החלטות שקולות לא מתוך לחץ של זמן אלא מתוך מחשבה מושכלת וארוכת טווח. אנשים מפסיקים להסתובב, מפסיקים לבזבז, קונים יותר תוצרת מקומית כדי לחזק את המשק, נותנים יד לעסקים עצמאיים, ובמקום לנסוע לחו״ל בחג הקרוב (כמעט שכחנו שזה אפשרי), נישאר כאן בבית, נאכל אוכל ביתי וננהל שיחות ארוכות.  לא יהיה זה מוגזם לומר כי אנחנו נדרשים ללמוד להכיר את עצמנו מחדש, ולעתים מפתיע עד כמה זה קשה. ייתכן ואנחנו חוזרים שוב לעידן ה-i… או אולי פשוט למדנו צניעות והבנו מה חשוב באמת – הבריאות, המשפחתיות, פנימה ולא החוצה. משבר הקורונה הוא גם הזדמנות להכיר בכך שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה יכולה להשתנות בכל רגע נתון. רובנו בוודאי יחזרו לטוס, לבלות ולקנות לאחר יעבור זעם – אך אולי עם יותר ההערכה כלפי הטבע והסביבה, הערכת השפע שסביבנו, תשומת לב לחוויה של כאן ועכשיו ביחד עם תכנון המחר.

הכלכלה העולמית: התכווצות וחזרה ל-local

כל משבר עמוק משאיר סיפור, נרטיב שמצביע לעבר העתיד. מדהים לראות עד כמה המשק יכול להתכווץ, מבלי להתמוטט לחלוטין (משהו שנחזה במהלך כל העלאת מס והתערבות ממשלתית לפני הקורונה). הכלכלנים כבר החלו להוריד את תחזיות הצמיחה כלפי מטה, אך חשוב לזכור כי גם במשברים העמוקים ביותר, בהם היתה צניחה כלכלית חדה, ירידות של 50% בשוק המניות וכו׳, חברות רבות פשטו את הרגל, התכווצו או השתנו למשהו אחר לגמרי – אך זה מעולם לא הגיע ל-0. נדמה כי הכלכלה היא ישות נושמת שיכולה גם לנמנם או לישון, ואפילו לחלום. מומחים מדברים על כך שהתעשיות הגדולות, עם שרשראות הייצור המסועפות הפרוסות בכל רחבי העולם – שייכות לעולם שלפני הקורונה. במקומן, הייצור המקומי ישגשג, הרשתות יהיו מקומיות ובתי מלאכה יחוו רנסנס. המערכת הגלובלית כולה נסחפת לעבר גלוקליזציה: לוקליזציה של הגלובלי.

ובישראל?

בישראל ניתן לצפות 3 תרחישים אפשריים: ריאלי, פסימי ואופטימי (שומרים את הטוב לסוף).

  • תרחיש ריאלי – המשק חווה גל פיטורים משמעותי, הממשלה תפצה בעלי עסקים באופן חלקי בלבד. למשל, בנק ישראל יפחית את הריבית לטובת הקלה בתשלומי החזר ההלוואות, בעיקר לבעלי עסקים. תרחיש זה צופה פגיעה של כ-1% בצמיחת המשק לשנת 2020. פגיעה קשה, אך כזו שניתן לעמוד בה.
  • תרחיש פסימי – המפולת בשווקים תימשך, והמדינה לא תציע שום פיצוי לנפגעים כלכלית מלבד הלוואה בערבות מדינה. אלפים יאבדו את מקומות העבודה, אחוז האבטלה יעלה והפנסיות עלולות להיפגע. ענף הנדל״ן יוקפא, המשבר בענף התיירות והתעופה יחריף והמשק כולו יכנס למצב של מיתון וצמיחה שלילית שתגלוש הלאה לרבעון השני והשלישי.
  • תרחיש אופטימי – תהיה האטה משמעותית בקצב התפשטות הנגיף. חברות התעופה יקבלו פיצוי על הפסדים, יגייסו מחדש עובדים שיצאו לחל״ת, הממשלה תודיע על הענקת סיוע משמעותי לעסקים שנפגעו ותאפשר את ״התנעת״ המשק, הבורסה תיצבע בירוק.

תהיו חיוביים, לפעמים חלומות מתגשמים. 

אנחנו ממשיכים ליצור עוד מידע נגיש ומועיל על עולם הפיננסים. רוצים להתעדכן כשכתבה חדשה עולה? הירשמו לרשימת התפוצה: