מה האג’נדה של העסק שלך?

ממש לאחרונה התקיימה ועידת Business Roundtable בארה”ב, המכנסת מאז 1978 חברות, ארגונים ואנשי מפתח בעולם העסקים לדיון בעקרונות התאגידים העולמיים. השנה, התכנסו מנכ”לים של החברות והארגונים הגדולים בעולם (אמזון, אפל, קוקה קולה ועוד), והתחייבו לעשות יותר למען בעלי המניות, הלקוחות, העובדים והקהילה, ולהקדיש זמן וכסף לעשייה חברתית שתגרום לשינוי אשר ייטיב עם החברה ועם הסביבה בה אנו חיים.

נושא האחריות החברתית לא צץ זה עתה, זה כבר כמה שנים טובות שה–buzz word הכי משמעותית בעולם השיווק והפרסום הוא המילה “purpose” – מטרה, תכלית, משמעות. תנועות חברתיות צצות כפטריות אחרי הגשם ונוגעות באופן מהותי ועמוק בחיי היומיום של כולנו: מחאת הדיור שהוציאה אלפים לרחובות, המחאה הסוחפת נגד הטרדות מיניות MeToo#, קמפיין ׳לשון הרע לא מדבר אליי׳, פעילויות לזכויות להט״ב ועוד. כל אלו משפיעים גם על המותגים הגדולים וגורמים להם לאמץ את ה״טרנד״ החברתי בקמפיינים המסחריים שהם עושים.  לראיה, ניתן לראות כי גם בפסטיבל הפרסום החשוב בעולם – Cannes Lions, רוב הקמפיינים שזוכים הם אלו שיש להם הקשר חברתי, שוויוני, הוגן ומשמעותי.

הצרכן כיום מצפה ממותגים שיהיה להם reason why, סיבה שלשמה הם קמים בבוקר ומייצרים את המוצר שלהם או מציעים את השירות שלהם, וכדאי מאוד שהסיבה הזאת תהיה חברתית/סביבתית.  זה כבר לא מספיק להיות חדשני או “להתעורר”. עכשיו יותר מתמיד, עסקים צריכים להיות שותפים למסע אל עבר האנושיות. אז אם אג׳נדה היא נקודת מפתח בכל עסק ותיק או חדש המעוניין ללכת יד ביד עם הלך הרוח העולמי, השאלה המתבקשת היא – איך עושים את זה נכון?

חברת פטגוניה קראה לא לקנות את מוצריה אלא אם יש באמת צורך,
כחלק מקריאה לצרכנות מידתית ומאבק במשבר האקלים.

 

 

מאחורי כל עסק מצליח, עומד Purpose אמיתי

פסיכולוגים אוהבים להשתמש במונח ׳הזדהות׳, כדי לתאר מצב בו אדם מנסה להיות דומה לאדם אחר או קבוצה, על מנת לקבל תכונות בולטות שלהם. זה רצון הטבוע בנו לספוג לתוכנו את מה שנתפס בעיננו כנכון, ולכן הזדהות מאפשרת ליצור קשרים רגשיים עמוקים, להרגיש תחושת אחדות. למעשה, התהליך הזה גורם לאדם לאמץ לא רק תכונות אופי אלא גם נורמות וערכים המתבטאים בקונפורמיות. 

כאשר מותג נתפס כ״מגניב״ באמצעות פרסומות, אירועים וכדומה – הוא יוצר נחשקות כחלק מהמיצוב שאדם רוצה לייחס לעצמו (להיות מגניב). אבל כאשר מותג מחזיק באמונות, מוביל חברתי ומעורר מוטיבציה בעזרת ערכים – בין אם מדובר בסביבה ירוקה, התחממות גלובלית, הפסקת התעללות בבעלי חיים, שוויון זכויות, דימוי גוף חיובי, נגד אלימות וכן הלאה  – אז אנחנו, כצרכנים המאמינים בחשיבות הערכים הללו, מפתחים הזדהות ונאמנות למותג. במילים פשוטות – מיצוב גורם לנו לחשוק. ערכים גורמים לנו לחיבור אמיתי, אמונה ואהבה. 

 

 

קייס סטדי: Tarya, מעצבים מחדש את הבנקאות

מי אנחנו: Tarya הינה פלטפורמת ההשקעה האלטרנטיבית (P2P) הגדולה בישראל.

האג’נדה: שוויון. החברה פועלת לעצב מחדש את עולם הבנקאות, באמצעות מתן פתרונות פיננסיים מותאמים אישית לכל איש ואישה. בדגש על אמון, הגינות ושקיפות.

ה-Doing good מתבטא כבר במוצר עצמו: הטכנולוגיה המתוחכמת של Tarya מספקת פלטפורמה פיננסית-חברתית חדשנית, אשר מתאימה לכל סוגי המשקיעים ללא תלות בגודל תיק ההשקעות שלהם. הפלטפורמה מחברת בין אנשים שרוצים לקבל יותר ערך על הכסף שלהם עם אנשים שזקוקים לפתרונות פיננסיים מותאמים אישית, תוך חלוקת רווחים הוגנת ויחס שוויוני והגון לכולם. בכך היא מאפשרת מצב של win-win, כאשר הרווחים של ההלוואות מוחזרים למלווים (ולא למוסד הפיננסי) ופתרונות מימון ניתנים ללווים בזמן אמת לפי הצורך. כל זאת, תוך גיבוי של שירותים מקצועיים ושירות לקוחות נגיש, מהיר ואיכותי.

הבידול: להבדיל מהמוסדות הגדולים, ב-Tarya יודעים לבחון מקרים לגופם, להסתכל על כל לקוח קטן כגדול בעיניים ולבדוק כיצד ניתן לקדם אותו כלכלית. בשורה התחתונה, היתרון הטכנולוגי של Tarya מאפשר לה לקדם את החזון לעזור לאנשים להשיג ביטחון כלכלי ולממש את מלוא הפוטנציאל הפיננסי שלהם. 

פיתוח המגזר החברתי: Tarya הקימה מחלקה שכל תפקידה הוא לאפשר חיסכון ובחינת הענקת מימון לארגונים ומיזמים חברתיים, ותיעול הטכנולוגיה המתקדמת שהיא פיתחה ע”מ לסייע להם באתגרים כלכליים.

עם הפנים קדימה: המסע של Tarya לעשיית טוב ויצירת שינוי חברתי ממשיך להתפתח ולגדול כל הזמן, כאשר החברה מציבה בפני עצמה אתגר לא פשוט לתקן חסמים פיננסים שנותרו ללא מענה בעולם הבנקאות המסורתי, ולהגיע לכלל מגזרי השוק.  

 

 

זכרו – רק להגיד שאתה חברתי זה פשוט לא מספיק.

זירת השיווק התוססת היא הזדמנות לעסקים ומותגים אשר רוצים לקחת חלק בשיח, לתרום לו ולהעלות את קרנם בקרב הצרכנים. אבל (!), כאשר הדבר מוצג בחוסר אותנטיות, התוצאה לרב תהיה הפוכה ותיצור שיח שלילי. כך למשל הפרסומת הידועה לשמצה של פפסי, בה נראית הדוגמנית קנדל ג׳נר מצטרפת למצעד מחאה נפיץ ורגיש, מציעה פחית פפסי לשוטר ובכך מנסה לייצר תחושת אחווה. הפרסומת כשלה, כיוון ועשתה שימוש במחאה החברתית כתפאורה שטחית, והקשר בינה לבין המותג היה קלוש, מה שעורר זעם ציבורי אדיר והוביל להתנצלות פומבית של החברה והורדת הפרסומת שעלות הפקתה נאמדת ב-2.5 מיליון דולר.

חברת פפסי עשתה שימוש ציני במחאה חברתית בארה”ב ללא הקשר אמין למותג, והתגובות הזועמות לא איחרו לבוא. קרדיט: The Drum

 

 

אז איך בונים עסק עם אג׳נדה חברתית?

  • הובלת אג’נדה חברתית מתאימה לעסקים המסוגלים לפעול במרחב שנוי במחלוקת ככל שיהיה, ולהיות חשופים לבחינה ציבורית שוטפת. 
  • על האג’נדה הנבחרת להיות רלוונטיות לפעילות העסקית של הארגון, לקהל היעד שלו ולשיח החברתי.
  • על העסק לפעול באחריות ובעקביות, מתוך ערכים ברורים שהצרכנים מכירים ומזדהים איתם.
  • על העשייה של הארגון/עסק לתת ביטוי להצהרות ולהמחיש את מחויבותו. מוטב שציבור הלקוחות יקחו גם הם חלק בקידום האג’נדה המבטאת את תפיסת עולמם.

 

 

רוצים לדעת איך Tarya מאפשרת השקעות חברתיות?

לחצו כאן

אנחנו ממשיכים ליצור עוד מידע נגיש ומועיל על עולם הפיננסים. רוצים להתעדכן כשכתבה חדשה עולה? הירשמו לרשימת התפוצה: